שאול התרסי, או פאולוס, חי ופעל מראשית ועד אמצע המאה הראשונה, והיה משליחיו של ישו ומהאחראים לניסוחה של הנצרות כדת. הוא כתב את מרבית האיגרות המופיעות בברית החדשה ומהוות חלק חשוב מן הקאנון הנוצרי. לצד הרבדים הפוליטיים והתאולוגיים,כתיבתו מתאפיינת גם ברובד אסכטולוגי, קרי, הקשור באחרית הימים.
המחקר עוסק באיתור הביטויים לרובד האסכטולוגי במחשבתו הפוליטית של פאולוס. סקרנו את הקונטקסט ההיסטורי שבו פעל פאולוס, ואת הגותו בהקשר של הסביבה התרבותית שבה הוא חי ופעל, בכדי להבין את מלוא חשיבותה של הבשורה המשיחית שלו. במחקר נטען כי מחשבתו הפוליטית של פאולוס הושפעה רבות מהגותו האסכטולוגית ומהחברה ההלניסטית הרב -תרבותית בקרבה פעל. המחקר מעלה כי גישתו הפוליטית של פאולוס התבססה על שלושה עקרונות מרכזיים: אוניברסליזם, התממשות העתיד בהווה ושלילת הפולחן היהודי. טענה זו מבוססת על פרשנויות דתיות ופילוסופיות, בעיקר מן המאה העשרים ועד היום, לכתביו של פאולוס וכן על כתביהם של פילוסופים פוליטיים מודרניים.