גלאוקומה הינה מחלת עיניים פרוגרסיבית הפוגעת בכ-2% מהאוכלוסייה, וגורמת לאיבוד שדה הראיה ועיוורון. הטיפול לגלאוקומה בא ברובו בטיפות עיניים, הדורשות ערבוב חומרים פעילים. קיימת תרופה בשם סימברינזה שמשלבת בין שני חומרים פעילים, דבר הגורם ליעילות רבה ונוחות שימוש, אך התרופה מלווה בכאב שמונע מאנשים להשתמש בה כראוי. מטרת המחקר הייתה למצוא האם הגורם המכאיב בתרופה נמצא באחד מהחומרים הפעילים בה או דווקא בערבובם יחד. במהלך המחקר שימשו עכברים כחיית מודל, והתנהגותם כאמצעי למדידת כאב אקוטי. התוצאות הראו כי אחד מהחומרים הפעילים בתרופה, ברינזולמיד, הוא זה שגורם לכאב בעוד החומר השני, ברימונידין, לא עושה זאת. תוצאות אלו מאפשרות מחקר מעמיק יותר של התרופה ולמידה נוספת על מנגנוני הכאב ודרך פעולתם.