נגיף HSV-1 הוא מבין הנגיפים האנושיים הנפוצים בעולם, ואחראי להופעת שלפוחיות ופצעים קרים בשפתיים ובאברי המין. לאחר ההדבקה, קפסידי הנגיף נקשרים לחלבונים מוטוריים תאיים המובילים אותם על גבי המיקרוטובולים, לעבר גרעין התא. שם, נוצרים קפסידים חדשים, המופרשים מן התא כדי להדביק תאים נוספים. השערת המחקר הייתה שעיכוב חלבוני הפלאקין BPAG1 ו-MACF1, האחראיים על ארגון ותנועת המיקרוטובולים, ישפיע בעקיפין על תנועת קפסידים בתוך התא. למטרה זו, נבחנו שתי תרופות קיימות בשוק, איברוטיניב וטקרלימוס, אשר נקשרות לחלבונים ומעכבות את פעילותם. השפעת התרופות על ההדבקה הנגיפית נבחנה בשיטות של כימות הנגיפים החדשים שנוצרו (Plaque Assay), אנליזת Western Blot, וכן בחינת מיקומם של הקפסידים בתוך התא בעזרת מיקרוסקופיה קונפוקלית. תוצאות המחקר הראו שהטיפול באיברוטיניב גורם לירידה של 99.6% ביצירת נגיפים חדשים. לאור זאת, השימוש בעיכוב מנגנוני התא המארח כגישה למניעת התפשטות הנגיף עשוי להוות אופק מבטיח לפיתוח טיפולים יעילים וחדשניים לנגיפי ההרפס.