קרקעות גירניות נפוצות בישראל ומתאפיינות בריכוז גבוה של סידן, העלול להגביל את זמינות הברזל לצמחים ולגרום לתופעת הכלורוזה. עבודה זו בחנה את יעילות קליטת הברזל בבוטנים מזן חנוך הגדלים בקרקע גירנית, תוך בדיקת השפעת תכשיר ביוסטימולנט בהשוואה לכלאט ברזל סינטטי, וכן שילוב בין השניים. הניסוי נערך בחממה מבוקרת אקלים וכלל ארבעה טיפולים: קבוצת ביקורת, טיפול בכלאט סינטטי, טיפול בביוסטימולנט וטיפול משולב. הערכת השפעת הטיפולים בוצעה באמצעות תצפיות ויזואליות, מדידת חומר יבש, ניתוח ברזל כללי בצמח וברזל פעיל בעלים העליונים וניתוח סטטיסטי. תוצאות המחקר הראו כי שימוש בביוסטימולנט בלבד לא שיפר את קליטת הברזל ואף הפחית אותה, בעוד שטיפול בכלאט סינטטי הניב את התוצאות הטובות ביותר. ממצאים אלו מדגישים את חשיבות התאמת התכשיר לתנאי הקרקע והגידול ואת הצורך במחקר נוסף, שכן סוג הקרקע וההרכב הכימי שלה משפיעים ישירות על יעילות קליטת הברזל על ידי הצמח.