מחקר זה בחן את הבסיס העצבי של אפקט הפלצבו, אשר לפי התיאוריה מתבטא בקשר שבין מערכת התגמול במוח למערכת החיסון. בהמשך לממצאים שזיהו את ההיפותלמוס הלטראלי (LH) כתחנת מפתח במסלול של מערכת התגמול מה-VTA (ventral tegmental area) לNAcmed (Nucleus Accumbens medial)-, ולחפיפה משמעותית בתגובה הדלקתית בעת הפעלת המסלולים VTA ל-NAcmed ול-LH התמקדנו במסלול העצביNAcmed ל-LH בעת תגובה דלקתית. השערת המחקר הייתה כי הפעלת מסלול זה באמצעות שימוש בשיטות כימוגנטיות תוביל לפעילות נוירונלית מוגברת ב ,LH-ובפרט בקרב תת-אוכלוסיית נוירוני האורקסין. הפעילות באזור מופתה באמצעות צביעות אימונוהיסטוכימיות. בתוצאות ניתן לראות הבדל בחפיפת פעילות הנוירונים בתת האוכלוסייה אורקסין, כמו גם בכמות הנוירונים המופעלים ביחס לקבוצת הבקרה. התוצאות הושוו למיפוי קודם של הLH- בזמן הפעלת המסלול VTA לNAcmed-. תוצאות אלה שופכות אור על המנגנון שדרכו ציפייה לתגמול מתורגמת להפעלה חיסונית.
