תחום הנדסת הרקמות דורש שימוש בפיגומים (Scaffolds) תלת-ממדיים, המחקים את המטריצה החוץ-תאית ותומכים בהתחדשות הרקמה. מחקר זה מתמקד בפיתוח פיגום מתכלה (Biodegradable) המבוסס על הפולימר Poly(ε-caprolactone) (PCL), הידוע בהתאמתו הביולוגית. הפיגומים יוצרו בשיטה המבוססת על אמולסיה (Emulsion) כתבנית ליצירת מבנה מרחבי מבוקר. מטרת המחקר הייתה לאפיין את החומר ולקבוע האם תכונותיו עומדות בדרישות ליישומים ביו-רפואיים. במסגרת המחקר, הוכנו דגמי PCL ואופיינו במגוון שיטות אנליטיות: מורפולוגיית פני השטח נבחנה במיקרוסקופ אלקטרונים (SEM), ההרכב הכימי ב-FTIR, התכונות התרמיות נבדקו ב-DSC, וחוזק החומר נמדד במבחני דחיסה מכאניים. תוצאות ה-SEM חשפו מבנה נקבובי אחיד, המאפשר מעבר חומרי הזנה וגדילת תאים. בדיקות הדחיסה הראו חוזק מכני, התואם את הדרישות המכאניות של רקמות יעד. כמו כן, בדיקות הפירוק הדגימו פרופיל פירוק מבוקר לאורך זמן. הממצאים מעידים כי תהליך הייצור מאפשר קבלת פיגום PCL בעל יציבות תרמית ומכאנית גבוהה, המהווה תשתית מבטיחה לפיתוחים עתידיים ברפואה משקמת.
