טכנולוגיית ההדפסת תלת-מימד מתפתחת במהירות בעשורים האחרונים, מאפשרת ייצור קל זול ומדויק של מבנים מורכבים לשימוש במגוון תחומים למשל, רפואה, אלקטרוניקה ועיצוב תעשייתי. אולם, חסר דיו להדפסת חומרים קרמיים. במחקר זה, פותחו ונחקרו הרכבי דיו היברידי, אורגני – אי-אורגני להדפסה באמצעות DLP (digital light processing). השערת המחקר הייתה כי החלק האורגני יגרום להתקשות של הדיו בחשיפה לUV בעוד שהחלק האי-אורגני יקנה לדיו תוכנות קרמיות. נעשה שימוש במדפסת DLP שיתרונותיה העיקריים הם רזולוציית הדפסה גבוהה של מגוון חומרים. בפרויקט נבדקה השפעת ההרכב האורגני על יכולת ההתפלמרות והעמידות בטמפרטורות גבוהות של הדיו. התוצאות מראות כי הבחירה בחומר האורגני משפיעה על העמידות בחום ותכונות פני השטח של הדיו, בעוד ששליטה ברמת הצילוב קובעת את דרגת השקיפות של הדיו. המחקר מוכיח את ההיתכנות ליצירת דיואות היברידיים עם ריכוז גבוה של חומר אי-אורגני, כך שבהמשך ניתן יהיה לעצב פולימרים עם תכונות חדשות ומגוונת.