לימודי השואה במערכת החינוך התמסדו בשנת 1980 כשהפכו לנושא חובה בבגרות בהיסטוריה. את הנושא ניתן ללמד גם דרך האמנות, ובכלל זה, באמצעות תיאטרון, שמהווה כלי לחינוך לערכים שונים, בין היתר על ידי הצגת דילמות מגוונות. מחקר זה עוסק בשילוב בין ייצוגי השואה בתיאטרון ללימודי השואה בישראל. בעבודה זו נבחן כיצד ערכים שונים באים לידי ביטוי במחזות, וכיצד התיאטרון הופך לכלי להנחלת ערכים אלו. בוצע ניתוח עיוני-פרשני של 20 מחזות לילדים ולנוער, שנכתבו בין השנים 1963-2017. נמצא שבמחזות על השואה באים לידי ביטוי מגוון של ערכים: ציוניים, אוניברסליים-הומניסטיים ודתיים. מהניתוח עולה שהחינוך לערכים מתבצע על ידי חזרה של רעיונות שונים המשקפים את הערך. המחקר מצביע על כך שבמחזות הודגשו בעיקר הערכים הציוניים בעוד שהערכים הדתיים כמעט לא הוזכרו. במספר מחזות מצומצם הופיעה ביקורת על ערכי הדת וסמליה ועל הציונות, למשל בהצגת התנועה הציונית כלאומנית. המחקר שופך אור על היעדים החינוכיים של מערכת החינוך בהוראת השואה, ומוסיף לידע הקיים על השימוש באמנות ובתיאטרון ככלי חינוכי.