פליטות אקוסטיות מופיעות במגוון מערכות, בהן יריעות מקומטות (נייר מקומט) ורעידות אדמה. יש דמיון נרחב בין שתי המערכות, הוא מתבטא בשני דברים: ראשית, במבנה הגאומטרי, כך שהנוף הגאומטרי של יריעות מקומטות, אשר הוא הרכסים והפאות וכו׳ דומה לנוף הגאומטרי של האדמה אשר אותה אנו מכירים מקרוב. שנית, בפליטות, מכיוון שהפליטות האקוסטיות של היריעות מקומטות ושל רעידות האדמה שתיהן תהליכים רנדומליים אשר קשה לחזות. מחקר זה בוחן את הקשר בין הגאומטריה של היריעה המקומטת לפליטות היוצאות מאזורים בה. במחקר בוצעו שני ניסויים: הראשון בדק את הקשר בין מספר שכבות היריעות המקומטות המסוככות על מיקרופון לעוצמת הפליטות האקוסטיות הנקלטות בו, והשני בחן את הקשר בין גודל הפאה לעוצמת הפליטה המתקבלת ממנה. לסיכוך המיקרופון נמצאה השפעה משמעותית, שבאה לידי ביטוי בירידה בעוצמת הפליטה הנקלטת. בנוסף, התוצאות הראו כי אין קשר בין עוצמת הפליטה לגודל השטח המקורה. ממצאים אלו תורמים להבנת הקשר בין גאומטריה ופליטות אקוסטיות במערכות מורכבות, מציעים גישה חדשנית לחקר רעידות אדמה, דרכה ניתן לחקור מערכת מסובכת בתנאי מעבדה בקלות.