מחקר זה עוסק בהשפעת המבנה המגדרי של השפה העברית על טרנסים בישראל. טרנסים הם אנשים שהמגדר שלהם שונה מהמין הביולוגי שלהם ולכן השפה העברית, המתאפיינת בדקדוק מגדרי נוקשה, עשויה ליצור מורכבות עבורם. מראיונות שנערכו עם נבדקים טרנסים עלתה תמיכה בחלופות לשוניות מכילות וגמישות יותר. בהמשך נערך ניסוי סקר הבוחן את ההשפעה של השימוש בחלופת כתיבה רב מגדרית (למשל, ילד.ה נחמד.ה) על עמדות כלפי טרנסים. נמצא כי השימוש בחלופה זו מגביר רתיעה מפניהם. מכאן נובעת המסקנה כי השימוש בחלופות רב מגדריות אינו אסטרטגי לדיונים בנוגע לזכויות טרנסים, אך נתפס כמכבד יותר בקרב הקהילה עצמה. מחקר זה שופך אור על אחד ממקורות הפער בין טרנסים ובין שאר החברה בישראל, ומוסיף רובד לדיון לגבי שימוש בחלופות.