אלצהיימר הינה מחלה ניוונית הפוגעת באזורים רחבים בקליפת המוח (cortex) וה- hippocampus , המאופיינת בנוכחות צברים של עמילואיד מסוג ביטא (Aβ). ידוע כי חשיפה חוזרת לרעלן מסוים עלולה לשבש את פעילות מחסום הדם-מוח (ה- BBB) ולהקדים את פתולוגיית האלצהיימר.
מטרת המחקר היתה לבדוק האם מחיה בסביבה לא סטרילית עם חשיפה לזיהומים, עלולה לזרז ו/או להחמיר את הופעת סמני מחלת האלצהיימר בעכברים. עבור כך, נבדקו הנוירונים במוחות של עכברי מודל לאלצהיימר (5XFAD ) ועכברי WT כביקורת אשר שהו בבית חיות סטרילי או בבית חיות לא סטרילי, ללא מסננים בכלובים. לאחר שנה, בצביעות אימנופלורסנטיות, נמצאו פחות נוירונים במוחות מעכברי 5XFAD ששהו בתנאים לא סטריליים, לעומת עכברי 5XFAD ששהו בתנאים סטריליים. בנוסף, כבר בגיל 7 חודשים, טרום מועד הניוון המוחי המוכר במודל מחלה זה, נצפה מספר קטן יותר של נוירונים במוחות של עכברי 5XFAD לעומת עכברי WT אשר גדלו בסביבה המזוהמת.
לכן, ניתן להסיק כי מחיה בסביבה פחות נקייה וחשופה למזהמים, עלולה לגרום לפתולוגיה מוקדמת של מחלת האלצהיימר בעכברים. תוצאות אלו מהוות בסיס להמשך מחקר אפידמיולוגי וקליני בחולי אלצהיימר אשר נמצאים בשלבים שונים של המחלה.
