בסביבות יובשניות, למאקרו-דטריטיבורים (בע"ח מפרקים גדולים) יש תפקיד מרכזי בפירוק חומר צמחי מת (נשר) בהשוואה למיקרואורגניזמים, שכן הם מותאמים יותר לתנאי יובש. שיערנו שהרביבורים (אוכלי עשב) גדולים עשויים להשפיע על התרומה של מאקרו-דטריטיבורים בפירוק, דרך השפעות מרעה על חברת הצומח והסביבה הפיזית. כדי לבדוק זאת, השתמשנו בשני סוגי סלסילות נשר, אחד מאפשר כניסת מאקרו-דטריטיבורים והשני לא, אותן חילקנו בין חלקות עם וללא מרעה בשני בתי גידול טופוגרפיים. בנוסף, הפרדנו בין נשר שנאסף משני סוגי החלקות. לאחר מכן מדדנו את כמות הנשר שהתפרק. תוצאות הניסוי הראו שמרעה מגדיל את התרומה של מאקרו-דטריטיבורים בפירוק דרך השפעותיו על חברת הצומח. בבתי גידול בהם אין למאקרו-דטריטיבורים בהכרח חשיבות בפירוק, השפעות מרעה על הרכב הנשר עשויות להיות הגורם שיקבע את קיומה של חשיבות זו. ממצאים אלה מצביעים על חשיבות יחסי-הגומלין בין מרעה, חברת הצומח וגודל המפרקים בהבנת תהליכי הפירוק בסביבות יובשניות. כדי להבין את אופן פעולת המערכות האקולוגיות היובשניות, שמתרחבות בגלל שינויי האקלים, מודלים ומחקרים עתידיים יצטרכו לכלול התייחסות ליחסים אלו.