פגות מהווה כ־11% מלידות החי בעולם והינה גורם סיכון להתפתחות מוקדמת של מחלת כליות כרונית ויתר לחץ דם, בין היתר עקב ירידה במספר הנפרונים – יחידת התפקוד הבסיסית של הכליה. במחקר זה נבחנו מנגנונים ייחודיים בתאי אב של נפרונים (NPCs) בפגים, העלולים לפגוע בתהליך ייצור הנפרונים (נפרוגנזה). במחקר נעשה שימוש במודל עכבר לפגות, שבו הוקדמה הלידה ביום אחד באמצעות מתן אנטי־פרוגסטרון לעכברות הרות. במחקר נבדקו מדדים לתפקוד והתפתחות כלייתיים וכן האיזון בין חלוקה להתמיינות של NPCs בפגים. נמצא כי פגות גורמת להתמיינות מוקדמת של NPCs ולירידה בפוטנציאל החלוקה, תהליכים הגורמים להפחתת מספר הנפרונים הסופי ומסת הכליה ופוגעים בתפקוד הכלייתי. הבנת מנגנונים מוקדמים אלו להתפתחות נזק כלייתי בפגים יכולה להוות בסיס לפיתוח פרוטוקולים טיפוליים ייחודיים בקבוצה פגיעה זאת.
