"הרדיקליזם" היה זרם במחשבה הפוליטית האנגלית במאה השמונה עשרה, שהושפע מהמהפכה הצרפתית וקרא להנהיג שינויים בממשלה ובפרלמנט. במחקרי התמקדתי בשני הוגים רדיקליים בולטים – תומאס פיין וויליאם גודווין. את ההשוואה ערכתי באמצעות קריאה וניתוח של מקורות ראשוניים, בהם זכויות האדם של פיין וחקירה בנוגע צדק פוליטי של גודווין, לצד מחקרים בנושא ההגות הפוליטית הבריטית.
מהמחקר עולה כי למרות התפיסה הרווחת במחקר, המציבה את תומאס פיין כסמל הרדיקליות הבריטית, ההשוואה בין פיין לגודווין מאפשרת לנו להעריך מחדש את תפיסתנו בנוגע לרדיקליות בתקופה. המחקר מראה כי למרות שתומאס פיין היה קיצוני יותר מוויליאם גודווין בנוגע לאמצעים שיש לנקוט, הרי שהרפורמה שהציע גודווין הייתה רדיקלית יותר במטרתה בעודה מתונה יותר בנוגע לאמצעים: פיין שאף למהפכה אלימה שבסופה תקום מדינת רווחה ותו לא; לעומתו, גודווין דרש פירוק מוחלט של הממשלה וחברה אנרכית, אך שאף להשיג זאת באופן דמוקרטי ומתון. מסתבר שלעיתים דווקא אלו הנתפסים כ'מהפכנים' עשויים להיות מתונים מתומכי הרפורמות, וכי הגדרת הוגה כ'קיצוני' עלולה יותר להסתיר את התוכן הממשי של הגותו מאשר לבאר אותו.
