שפיעה תת-ימית של מי תהום אל הים (SGD) מהווה מסלול מרכזי להסעת מומסים מהיבשה לים, אך הבנתה עדיין חלקית, בין היתר עקב מחסור בנתונים מקומיים. מחקר זה בחן את תרומת ה-SGD להרכב המים בחוף ניצנים, תוך התמקדות במגנזיום ובסטרונציום כמדדים לזרימה ולערבוב מים. השערת המחקר הייתה כי ה-SGD מהווה מקור הזנה משמעותי הניתן לכימות באמצעות יחסי העשרה/דילול של יסודות התלויים בזמן שהייה באקוויפר. נותחו דגימות ממי התהום ומהים לאורך מסלולי זרימה שונים; הממצאים מראים שמים בעלי זמן שהייה ממושך באקוויפר מועשרים במומסים, וריכוזי היסודות משמשים כסמנים לזיהוי זרימות דו-כיווניות של מים מתוקים ומלוחים סביב הפן הביני. מסקנת המחקר היא כי ה-SGD בחוף ניצנים מהווה נתיב קריטי להעברת מומסים לים, ומדגישה את חשיבותו להבנה ולניהול מושכל של מי תהום.
