חיישנים אלקטרוכימיים לבישים מאפשרים ניטור רציף ולא פולשני שלמדדים פיזיולוגיים, אך יעילותם תלויה בהידרוג'ל המתווך בין העור לאלקטרודה. במחקר זה נבחן כיצד שני מאפיינים מרכזיים של הידרוג’ל מבוסס אגרוז: (1) עובי ההידרוג’ל (2) וריכוזיוני ה-NaCl בו, משפיעים על הזרם הנמדד ועל יציבותו לאורך זמן. הוכנו הידרוג’לים בעוביים ובריכוזי מלח שונים, והזרמים נמדדו באמצעות וולטמטריה ציקלית (CV) עד להתייצבות. נמצא כי הידרוג’לים דקים הניבו זרמים גבוהים יותר והתייצבו מהר יותר. כמו כן, ריכוז מלח גבוה האיץ את ההתייצבות והשפיע על הזרם באופן לא לינארי. ממצאים אלה מאפשרים אופטימיזציה של תכנון ההידרוג'ל, וסוללים את הדרך לפיתוח חיישנים לבישים מדויקים ויציבים יותר לניטור רפואי.
