כת היא קבוצה או תנועה שמבטאת מסירות מוחלטת, מהללת אדם, רעיון או חפץ, ומשתמשת בעיצוב תודעה בכדי לשכנע, ולגרום לחבריה להיות חלק מהקבוצה. מחקר זה עוסק באנשים היוצאים מתוך שלוש הכתות הגדולות והמפורסמות שהיו בישראל: הכת הירושלמית, הכת של גואל רצון וישיבת "שובו בנים". שאלת המחקר היא "האם ישנם מאפיינים משותפים הגורמים ליציאה מהכת וכיצד נתפסת חווית היציאה מהכת?". מטרתו של המחקר לתאר חוויות סובייקטיביות של יוצאי כתות אלו החל משלב השהות בכת ועד תהליך היציאה ממנה. המחקר התבסס על ניתוח תמטי של ראיונות עם יוצאי אותן כתות, ממנו עלה כי היוצאים מתארים את החיים בכת כמלאי ניגודים- יחסי אהבה שנאה עם המנהיג, רצון לצאת מהכת לעומת רצון לחזור אליה לאחר היציאה ורגעי הכניסה והיציאה כרגעי שיא. ככלל, המחקר מציג את החיים בכת כחוויה מורכבת הגוררת אחריה טראומה והתמודדויות גם שנים לאחר היציאה.
