השפעת מינונים סאב-לתאלים של כימותרפיה על זיהוי תאי סרטן הלבלב על ידי תאים אימוניים

בארצות הברית תופס סרטן הלבלב מקום שלישי מבחינת מידת הקטלניות שלו. כשניתן טיפול בכימותרפיה בריכוז סאב-לתאלי ,תאי הסרטן מפתחים מנגנונים המאפשרים להם להימלט מהתגובה החיסונית. במחקר זה, שיערתי שהשילוב של כימותרפיה ואימונותרפיה, ישפר את הטיפול בסרטן. על כן, טופלו תאי סרטן לבלבלב (PANC-1) במינון סאב-לתאלי של שתי מנות כימוטרפיה עם החומרים אירינוטקאן וגמזאר. בתום הטיפול, נבדקו חיּות התאים, וכן הביטוי של MHC I, PD-L1 ו CD47, שהם קולטנים המעצבים תגובה חיסונית ואת הפעילות של תאי T ומקרופאגים.בעקבות הטיפול נמצאה עליה בביטוי הקולטנים שנבדקו. בנוסף, ובהתאם לעליה ב MHC I המייעלת זיהוי של תאי סרטן על ידי תאי T ציטוטוקסיים, נצפתה עליה בהרג התאים. עקב עליה בקולטן CD47, המאותת "אל תאכל אותי", נמדד עיכוב של בליעתם על ידי מקרופאגים. מכיוון שהתאים מבטאים רמות נמוכות של PD-L1, העליה ב PD-L1 לא השפיע על הרג התאים. מהתוצאות, ניתן להסיק שמומלץ לשלב אימונותרפיה במקביל לטיפול בכימותרפיה.